דו-שיח של מלאכים, אהובה לבייב |
|
אֲהוּבָה לְבַייָּב.
דַּיֶּלֶת אֲוִיר מִתֵּל-אָבִיב וּמִתְאַהֶבֶת סִדְרָתִית בַּטַּיָּסִים.
-בַּמָּקוֹר מִתֵּל-אָבִיב?
גָּדְלָה בִּבְנֵי-בְּרַק.
רוֹצֶה לִהְיוֹת עַל הַקַּרְקַע.
-דַּיֶּלֶת קרקע?
לא, פשוט אִשָּׁה עִם שְׁתֵּי רַגְלַיִם עַל הָאֲדָמָה.
-תַּגִּיד מְצִיאוּתִית.
מְצִיאוּתִית, תִּרְשֹׁם:
"אֲהוּבָה לְבַיָּב, דַּיֶּלֶת קַרְקַע.
מִשְׁאָלָה:
לִהְיוֹת מְצִיאוּתִית,
עִם שְׁתֵּי רַגְלִים עַל הָאֲדָמָה".
|
|
|
|
|
 | מחפש מקום מחפש מקום למחשבות מחשבות מחפשות מקום מחשבות מחפשת מקום לביטוי ביטוי של מחשבות. קראתי אותך וזה מה שיצא, מקווה שזה בסדר שמפרסם זאת אצלך. |
|
 | בסדר גמור, שמחה לארח, הקפה על האש . מה גם שאתה היחיד שקורא אותי, או היחיד שאוהב את מה שאני כותבת :)) |
|
| ממש אוהב קפה! מתבאס לשמוע שאני היחיד שמתמוגג... ממש ממש ממש אוהב מה שאת כותבת. ישמע דבילי אבל אפילו מקנא מעט ביכולת שלך לכתוב כך קצר ומבריק. זה מגרה ומסקרן את המחשבה כתיבה שכזו. |
|
| כפרה עליך ! תקרא את 'מספיק בן אדם אחד שאוהב אותי', מוקדש לך. |
|
;){kind=link}